גברת טאקאהאשי - על הריון ולידה

גברת טאקאהאשי אובחנה כחולת בכצ'ט לפני עשר שנים, אבל סבלה מהמחלה מאז ילדותה, ואובחנה שלא כהלכה פעמים רבות במשך השנים. מכל עברה היא חשה שחשוב ביותר לספר על נסיונה עם הריון ולידה.

"הייתי בת 26 ונשואה 18 חודשים כששאלתי את הרופא שלי על הריון. הוא אמר שנראיתי מספיק טוב באותו זמן להתחיל בתהליך. קבלתי את זה כמו שהוא אמר. למעשה, הייתי בהריון שלושה שבועות אחרי-כן.

באותו זמן לא לקחתי שום טיפול תרופתי.

לא סבלתי במיוחד מבחילות או רעלת-הריון, אבל סבלתי הרבה מדברים אחרים במשך ההריון. ברגע שידעתי שאני בהריון כבר היה לי כיב באיזור איבר המין, וזה הקשה מאד על רופא-הנשים שלי לבדוק אותי. זה היה שלב מוקדם מדי בהריון מכדי לקחת תרופות."

גברת טאקאהאשי הוסיפה וספרה שהמשיכה לסבול מכיבים באזור איבר המין ובעיות אחרות לאחר-מכן. לפעמים היה צורך באשפוז ולעתים קרובות היא לא יכלה לישון בלילה מרוב כאב. היא חשבה להתאבד, אבל הגיעה לרופא ליעוץ, והוא רשם לה מנות גדולות של משככי-כאבים, שעזרו לה לישון. היא המשיכה לקחת אותם במשך ארבעה חודשים.

"עדיין היו לי כאבים מסויימים וחום גבוה, אבל בחודש השמיני להריון אושפזתי עם דלקת בלבלב. הרופא שם אמר שהתרופות עלולות להוביל ללידה מוקדמת, ושאל אם ברצוני לקחת את הסיכון. התינוק היה חשוב, אבל הבריאות שלי היתה יותר חשובה."

גברת טאקאהאשי ילדה תינוקת קטנה אבל בריאה (נאמר לה מראש שהתנוק יהיה קטן) בלידה טבעית וקלה בזמן המיועד. התינוקת לא הושפעה על-ידי משככי-הכאבים, אולם הצלקות כתוצאה מכיבים רבים באיזור איבר המין היו חייבות בנתוח להסרתן.

"מצבי השתפר במהירות, וחזרתי לעבודה חודש לאחר הלידה (כנהוג ביפן). אולי עבדתי קשה מדי, אבל מצאתי את עצמי סובלת מהרבה יותר תסמינים (סימפטומים) מבעבר. מכיוון שהנקתי לא רציתי לקחת תרופות. חכיתי מספר חודשים עד שהפסקתי להניק, ואז התחלתי לקבל קולכיצין, אבל זה לא עזר. בשלב זה היתה לי דלקת-פרקים והתרופה שונתה לפרדניזון, והנה אני פה היום." (גברת יומיקו טאקאהאשי, מאי 2000)

במבט לאחור, יומיקו טאקאהאשי אמרה שהדבר הגרוע ביותר היה חוסר מידע על המחלה. לא היה לה מושג עד כמה המצב יכול להחמיר, או שהמחלה יכולה להשפיע עליה מבחינה רוחנית (מנטלית). היא ממליצה בכל לשון שחולים ובני משפחתם ילמדו על בכצ'ט במידת האפשר לפני הכניסה להריון.

היא גם אמרה שבמהלך ההריון שלה היא נאלצה לפגוש הרבה רופאים וחלקם לא הכירו את המחלה. כששאלה אם הסיבוכים שלה יכולים להגרם כתוצאה מבכצ'ט נאמר לה: " לא יכול להיות לך בכצ'ט כי אין לך סיבוכי עיניים" ו"אל תדברי על מחלות רציניות כאלה בכזו קלות דעת". היא הדגישה את חשיבות בחירת בית-החולים הנכון.