פיקוח המחלה יכול לערב רופאי עיניים, מומחים למחלות שגרוניות (ראומטולוגים), רופאי-עור, רופאים מומחים למחלות מערכת העיכול (גסטרואנתרולוגים), רופאי עצבים (נוירולוגים) ומומחים לתורת החיסון (אימונולוגים). שתוף פעולה הדוק של כל הרופאים המטפלים חיוני על-מנת להעניק את הטיפול הטוב ביותר עבור החולה. על הרופאים המטפלים לחנך את חוליהם לגבי סימני המחלה, צפי (פרוגנוזה) לטווח ארוך ותופעות לואי של התרופות. זכותו וחובתו של חולה החושד שרופאו המטפל אינו בקי במחלה, בטיפול בה או בתרופות הנרשמות, להתעקש על פגישה עם רופא מומחה מנוסה.
לחולים ילדים עדיף טיפול ע"י רופא ילדים המתמחה במחלות שיגרון, בליווי יעוצים נוספים בהתאם לתסמיני החולה.
בדיקות עיניים מומלצות בעקרון אחת לששה חודשים ע"י רופא עיניים עם נסיון בטיפול חולי בכצ'ט.
טיפול תרופתי: למרות שאפנויות רפואיות שונות מופעלות בבכצ'ט, הטיפול רחוק מלהיות מספק. הטיפול בבכצ'ט סימפטומטי (טיפול בתסמינים) ואמפירי (נסיוני), ועליו להיות מותאם לכל חולה בהתחשב בתסמינים. הטיפול מתייחס לכל תסמין בנפרד בזמן התרחשותו. תרופות ניתנות להפחתת תגובות דלקתיות, תכיפות ההתקפים ועוצמתם.
קשה להעריך את היעילות הרפואית מפאת המסלול ההפכפך של המחלה ומספר המקרים המצומצם לחקירה רפואית. בנוסף לכך, נראה שתופעות לואי של תרופות מסויימות הניתנות לחולי בכצ'ט עלולות להידמות לאי-אילו מתסמיני המחלה, עד שהבחנה בין השניים כמעט בלתי אפשרית. מטרת הטיפול להקטין את מהלך החמרת המחלה וסיכוי התמותה.
חולים צריכים להיות במעקב קרוב בהתאם לצורך.
טיפול מקומי
למרות שאופן הפעולה אינו ברור, טטראציקלין (תרופה אנטיביוטית) נשארת תרופת הברירה לדלקות ופצעים בפיהם של חולי בכצ'ט. יש לשלב טיפול זה עם תוספות פרו-ביוטיות (חיידקים חברותיים) ללעיסה או אחרות במהלך כל הטיפול ולשבועיים נוספים לפחות אחריו, במטרה להמנע מזיהום בפה דוגמת גורמי קאנדידה.
קורטיקוסטרואידים מקומיים יעילים נגד כיבים בפה ובאיזור איברי-המין, בתנאי שהשמוש בהם מתחיל בשלבים מבשרי הכיבים.
תרופות שמושיות נוספות כוללות ג'ל לידוקאין (2%) (מרדים), סוקראלפט סספנשיון ו - 5% אמלזנוקס.
טיפול מערכתי
אין תרופה אחת יעילה.
ביפן נחשב קולכיצין לתרופה מועדפת מכיוון שיש לו מעט תופעות לואי, בעוד שטיפול סטרואידי רב-מערכתי לטווח ארוך מקובל כבעייתי ומוגבל בתוצאותיו. קולכיצין ניתן לעתים קרובות גם בישראל. כאשר קולכיצין נכשל בהגבלת התקפי עיניים, ציקלוספורין מתלווה אליו או מחליף אותו.
קורטיקוסטרואידים מהווים את עיקר הטיפול בכל ביטויי המחלה. למרות השפעתם המועילה על ביטויים חריפים של בכצ'ט, אין ראיות החלטיות שהם יעילים בריסון התקדמות המחלה, ואין בידם למנוע שטיון (דמנציה) או עיוורון. ביפן לא נעשה שימוש בסטרואידים רב-מערכתיים (סיסטמיים) לצורך טיפול בבעיות עיניים. ההחלטה מבוססת על ממצאים ממספר מחקרים רטרוספקטיים (מבוססים על נסיון העבר) שהציגו תוצאות גרועות יותר בטווח הארוך במטופלים בסטרואידים רב-מערכתיים לעומת חולים שלא קיבלו טיפול זה! יש לקחת בחשבון את תופעות הלואי של טיפול סטרואידי ארוך-טווח.
פצעים ריריים ודלקות פרקים מטופלים בתרופות נוגדות דלקות שאינן סטרואידים (NSAIDS), אבץ גופריתי, לבמיסול, קולכיצין, דפסון, סולפה-פירידין ותלידומיד (השמוש מוגבל בגלל הקשר למומים גנטיים בעוברים). טיפול בצורת דיכוי מערכת החיסון העצמי נעשה בעזרת אזתיופרין, כלוראמבוציל או ציקלוספוספאמיד, ונחשב לעתים כיעיל בטווח הארוך, אולם תופעות הלואי עלולות להיות חמורות.
דלקת הענבייה (מעטה כלי הדם שבעין) ומעורבות מערכת העצבים מטופלות בקורטיקוסטרואידים מערכתיים, אזתיופרין או ציקלוספורין. מחלקת עיניים בבי"ח הדסה בירושלים היתה הקבוצה הראשונה בעולם לאמוד את היתרונות של ציקלוספורין A בטיפול בבעיות עיניים הנובעות מבכצ'ט.
חומרים מונעים קרישה (אנטיקוגולאנטים) ניתנים לחולים עם תרומבוזה (פקקת- היווצרות קרישי דם בכלי-הדם העלולה לגרום לחסימתם).
כלורמבוציל, ציקלופוספאמיד ואזאתיופרין הינם התרופות הציטוטוקסיות השכיחות ביותר בטיפול בחולי בכצ'ט. כלורמבוציל היה הגורם הציטוטוקסי הראשון שנעשה בו שימוש במחלת בכצ'ט של העיניים. ציקלופוספאמיד יעיל מסטרואידים בשליטה על דלקות עיניים, אולם השפעת רעילותה החמורה של תרופה זו על מח העצמות מגבילה את השימוש בה. מכיוון שציקלופוספאמיד פועל מהר יותר ורעיל יותר מכלורמבוציל, נשמר השימוש בו אך ורק למקרים שאינם מגיבים לטיפול אחר. אזאתיופרין הינו נגזר של מרקאטופורין, היעיל לטיפול במחלת בכצ'ט. כל הגורמים הציטוטוקסיים (רעילים לתא) הללו עלולים להוביל לדרגות שונות של דיכוי מח העצמות ולהשפיע על איברי הרבייה עד כדי אזואוספרמיה (העדרות זרע מנוזל הזרע) ואמנוריה (היעלמות ודיכוי המחזור החודשי). על-פי דיווחים שונים, אחוז נכבד של המטופלים בתרופות אלו במשך עשור שנים נוטה לפתח סרטן.
גישות לטיפול בחולי בכצ'ט לאחרונה כוללות ציקלוספורין, תלידומיד, אינטרפרון-אלפא, אינטרפרון גמא, אציקלוביר, קורטיקוסטרואידים במנות גבוהות או טיפול פעימתי בציקלופוספאמיד ו-FK506 (גורם המדכא את מערכת החיסון העצמי בדומה לציקלוספורין).
קבוצת המחקר היפנית דווחה ש-FK506 היה יעיל בטפול בדלקות עקשניות בענבייה (מעטה כלי הדם שבעין) באופן המותנה במינון. תופעות הלואי שדווחו לעתים קרובות ביותר היו פגמים-כלייתיים (28.3%) תסמינים עצביים (נוירולוגיים) (20.8%), תסמינים של הקיבה והמעיים (18.9%) ויתר סוכר בדם (היפרגליקמיה) (13.2%). קבוצת המחקר ציינה גם שיש צורך בהמשך החקירה הרפואית של FK506 בטרם שמוש נרחב יותר בתרופה, ואכן לאחרונה החליט משרד הבריאות היפני לא לכלול תרופה זו בסל התרופות, מכיוון שלא נראה שיש הבדל גדול בינה לבין ציקלוספורין. אף-על-פי-כן, שימוש מקומי-חיצוני בתרופה זו דווח כיעיל ע"י חולה בכצ'ט חבר בי"ג.
טיפול ניתוחי נעשה הכרחי במצבים חמורים כגון ניקוב של המעיים או הקיבה, היווצרות פיסטולה אנטרוקוטנית (חיבור בין המעי לדפן הבטן), היווצרות עצמונית (ספונטאנית) של מפרצת עורקית, חסם פקיק (קריש דם) בכלי-דם גדולים או מעורבות של הלב.
בילדים, יש לשקול במידת האפשר ניתוח להרחקת מפרצת בשילוב השתלה, מפאת הסיכון הגבוה של בקיעת המפרצת (אנאוריזם).
חשוב מאד לקבוע את הזמן המתאים לניתוח.
יש להתחשב באפשרות של הגלדה איטית או דלקת באתר הניתוח הקשורה לתגובת פתרגיה.
מחלקת עור (דרמטולוגיה) - להערכת פגיעות (פצעים) רירניים (כיבים בפה, כיבים באזור איברי-המין, פגיעות עור)
מחלקת עיניים (אופטלמולוגיה) - להערכת מעורבות העיניים
מחלקות שגרון (ראומטולוגיה), כירורגיה אורתופדית - להערכת מעורבות הפרקים
מחלקות עצבים (נוירולוגיה), פסיכיאטריה - להערכה של מעורבות מערכת העצבים המרכזית
מחלקה פנימית - להערכה של מעורבות הקיבה והמעיים, הראות, הכליות ו(מערכת הבלוטות ל)הפרשות הורמונליות (אנדוקרין)
כירורגיה כללית - להערכה של מעורבות הקיבה והמעיים
כירורגיה של כלי הדם- להערכת מפרצות בכלי הדם
כירורגית חזה, מחלקת לב (קרדיולוגיה) - להערכה של מעורבות הלב וכלי-הדם
מחלקת אף-אוזן-גרון, מרפאת שיניים - להערכה של חלל הפה
מטרת הטיפול התרופתי הינה להפחית את החולניות ולמנוע סיבוכים, לדכות דלקות, למנוע תופעות נלוות למחלה ולהקטין ככל האפשר את תופעות הלואי הרב-מערכתיות של הטיפול. קורטיקוסטרואידים נמצאים בשמוש לכל הביטויים הרפואיים השונים של בכצ'ט. פצעים ריריים ודלקות פרקים המקושרות עם מחלה זו מטופלים בתרופות נוגדות דלקות שאינן סטרואידים (NSAIDS) ועל-ידי גורמים לדיכוי מערכת החיסון העצמי . חומרים מונעי קרישה (אנטיקוגולאנטים) ניתנים לחולים עם תרומבוזה (פקקת- היווצרות קרישי דם בכלי-הדם העלולה לגרום לחסימתם).
באופן כללי אין בנמצא טיפול בטוח ופסקני למחלת בכצ'ט. משטר הטיפול בד"כ תפור לחומרת המחלה והיקפה בכל מקרה פרטי.
הרשימה להלן אינה רשימה מלאה של תרופות בשמוש לבכצ'ט, אלא מדגם של מספר תרופות מקובלות. לפני שמוש בכל תרופה יש להוועץ ברופא המטפל. אתר זה אינו אחראי לכל בעיה הנובעת משמוש בתרופות אלו או אחרות (ראה תנאי שמוש ואחריות).
סוג התרופה: אימונומודולנטים (תרופות המשנות את התגובות האוטואימוניות) - חומרים נוגדי דלקות, המשפיעים על מערכת החיסון העצמוני דרך מנגנונים שונים, וכך מקטינים את התסמינים האוטואימוניים המאפינים בכצ'ט. תרופות אלו אינן מדכאות את מערכת החיסון העצמוני בעיקרון, בניגוד לאימונוספרסנטים.
קולכיצין (אצטיקול, קולסאליד) - התרופה אינה גורם אימונומודולטורי אמיתי, והיא מסווגת לעתים כגורם נוגד דלקות. קולכיצין הינו אלקלואיד צמחי המשבש את תפקוד המיקרוטובולים וכך גורם לאי-תפקוד של נויטרופילים (תאי דם לבנים המוכתמים במידה שווה ע"י צבע בסיסי או חומצי, וקשורים למערכת החיסון העצמוני). החומר מפחית את כושר התנועה של הלויקוציטים ובליעה ע"י פגוציטים (תאים המשמידים גופים זרים ותאים אחרים החודרים לדם) בתגובות דלקתיות, מדכא היווצרות מיקרוצינוריות בתאים, ועלול לגרום ללויקופניה (מיעוט תאי דם לבנים) ולויקוציטוזיס (ריבוי תאי דם לבנים). השימוש במחלות אוטאימוניות נסיוני (אמפירי) בעיקרו, והמנגנון האחראי להפחתת הדלקת אינו ברור, אולם יתכן שהדבר קשור בהפחתת כושר התנועה של הלויקוציטים. התרופה ניתנת למניעת התקפים חוזרים ונשנים. קולכיצין אפשרי בשימוש בשילוב עם תרופות אחרות, וייתכן שביכולתו לשלוט במחלה תוך שימוש בכמויות קטנות יותר של תרופות לדיכוי מערכת החיסון. בחירה ראשונה לטיפול בכיבים, בעיות עיניים ופגיעות בעור. התרופה שמושית בהפחתת כיבים בקרומים מפרישי ריר, ממצאים עוריים כגון דלקת מדומה של זקיקי השיער וחבורות דמויות אריתמה נודוסום, ויכולה לעזור נגד דלקת הענבייה ודלקת כלי הדם ברשתית. אסור לשימוש בהיריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
סולפאסלזין (אזולפידין) - עירוב של שתי תרופות, סולפאפרידין וחומצה 5 אמינוסאליצילית, שפותח במקור לטיפול בדלקת השיגרון. כדורים עם ציפוי אנטרי יכולים להפחית תופעות לואי. בד"כ נחשב בטוח בהיריון, כל עוד היתרונות עולים על החסרונות. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
דאפסון (אבלוסולפון) - יכול להיות שימושי נגד אריתמה נודוסום וכיבים באיזור אברי המין. בארה"ב טרם אושרה התרופה לשמוש לצרכים אלו, אולם היא מאושרת לטיפול בדלקת עור דמוית שלבקת (וצרעת). אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
לואמיסול ( ארגאמיסול) - אימונומודולטור שאושר לטיפול בסרטן הקולון. משקם תפקוד חיסוני, ומעודד התרבות מהירה והפעלת תאי T, כמו גם תפקוד מונוציטים (סוג תאי דם לבנים). מעודד משיכה כימית לנויטרופילים, וכן אדהציה (סמיכה) ותנועה. התרופה משמשת לטיפול בכיבים באיזור איברי המין וכיבי אפטה. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
תאקרולימוס FK506 (פרוגראף, טאקרין) - אימונומודולטור המיוצר ע"י הבקטריה Streptomyces tsukubaensis. התרופה מסווגת לעתים כמדכאת את מערכת החיסון, והיא מדכאת פעילות חיסון הומוראלי (תאי לימפוציטים מסוג T). מנגנון הפעולה דומה לציקלוספורין (ראה ערך להלן). בד"כ בשמוש להשתלות, אולם ניתן לצורך טיפול בדלקת הענבייה בחולי בכצ'ט. בד"כ נחשב בטוח בהיריון, כל עוד היתרונות עולים על החסרונות. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
אמלקסאנוקס (אפטסול)- משחה 5%. לטיפול מקומי נוגד דלקות של הקרום הרירי (מוקוסה), מנגנון הפעולה המדוייק אינו ידוע. הטיפול מתחיל בד"כ ברגע שהחולה מבחין בתסמינים. התרופה משמשת לטיפול בכיבים באיזור איברי המין וכיבי אפטה. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
סוכראלפייט (כאראפייט, סולקרייט)- יוצר חומר דביק וצמיג המגן על בטנת הקיבה והמעיים מפני פפסין (אנזים המופרש בקיבה), חומצת קיבה ומלחי מרה. בשימוש לטווח-קצר בטיפול בכיבים (אולקוס). בד"כ נחשב בטוח בהיריון, כל עוד היתרונות עולים על החסרונות. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
סוג התרופה: קורטיקוסטרואידים - משנים את התגובה החיסונית למגוון גירויים ולפיכך בעלי תכונות נוגדות-דלקות וגורמים להשפעות מטאבוליות (של חילוף-החומרים) רציניות ומגוונות. בנוסף, חומרים אלו משנים את התגובה החיסונית של הגוף לתמריצים מגוונים. השימוש דרך הפה או באופן פארנטראלי (לא דרך המעיים) לטיפול בתסמינים כלל מערכתיים, או שימוש מקומי לטיפול בכיבים ובעיות עיניים, או בתוך המפרקים לטיפול בדלקות פרקים. קורטיקוסטרואידים מדכאים את מערכת החיסון ומשפיעים על שכפולם, תנועתם ופעילותם של כל התאים המעורבים בהתלקחות. סטרואידים כלל מערכתיים אינם יעילים בתור טיפול לטוח ארוך בחולי בכצ'ט. רופאים מסויימים משתמשים בהם כטפול ראשוני, אפילו במקרים קלים, בעוד שאחרים טוענים שאין כל מקום לסטרואידים בטיפול במחלה זו. על השמוש בסטרואידים להיות קצר, ויש המאמינים בשילוב עם תרופות לדכוי המערכת החסונית. שמוש מקומי ובזריקה לתוך העין בסטרואידים הוכח יעיל. יש לודא שהרופא הרושם תרופות אלו מודע לכל התרופות האחרות הנלקחות על-ידי החולה. תרופות אלו חייבות במרשם והינן בעלות תופעות לואי חמורות. על חולים החשים ברע עם השימוש בתרופות אלו להתייעץ מיידית עם הרופא המטפל. הפסקתן המיידית אסורה ומסוכנת, ובמקרים מסויימים יכולה להוביל למוות.
פרדניזון (דלתאזון, אורזון, מטיקורטן, סטראפרד)- אימונוספרסנט (תרופה לדכוי המערכת החיסונית) לטיפול במחלות חיסון-עצמוני (אוטואימוניות); יכול להפחית דלקתיות (התלקחות) על-ידי הפיכה של חדירות מוגברת של הנימים ודיכוי פעילות גרעינית רב-צורתית (PMN). מייצב את קרום הליסוזום (אחד מאיברוני התא הדומה לשק), ומדכא יצור לימפוציטים ונוגדנים. מפחית שחרור של מתווכי דלקות, מונוציטים, נדידת נויטרופילים ותפקוד תאי T. השמוש במנות קטנות לטווח קצר, או בשילוב עם אימונוספרסאנטים; גם לשימוש תוך-ורידי בשיטת פולס (מנות גבוהת לטווח קצר). שיטה שונה: במנון נמוך אפשרות שניה לטפול בחבורות דמויות אריתמה נודוסום, דלקת הענבייה הקדמית, דלקת כלי הדם ברשתית ודלקת פרקים. במנון גבוה בחירה ראשונה לטיפול בפגיעות במערכת העכול, דלקת חמורה במח ובקרום המח, פגיעות מתמשכות ומחמירות במערכת העצבים המרכזית ודלקות פרקים. אפשרות שניה לטפול בדלקת כלי הדם (ואסקוליטיס) ברשתית ופקקת (תרומבוזה) ורידים. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
מתילפרדניזולון (מדרול, סולו-מדרול) - התרופה ניתנת כברירה ראשונה לטיפול במקרים חמורים של דלקות מח וקרום המח, פגיעות מתמשכות ומחמירות במערכת העצבים המרכזית ודלקות עורקים. מפחיתה שחרור של מתווכי דלקות, מונוציטים, נדידת נויטרופילים ותפקוד תאי T. טיפול חליפי לפגיעות במערכת העכול ופקקת ורידים. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
הידרוקורטיזון (סולו-קורטף)- מפחית דלקתיות על-ידי דכוי נדידת כדוריות-דם לבנות (לויקוציטים) גרעיניות רב-צורתיות והפיכת חדירות מוגברת של הנימים. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
פרדניזולון אצטט 1% (פרד פורטה) - לטפול בדלקות חריפות לאחר ניתוחים או פגיעות אחרות בעיניים. יעיל בטיפול בדלקות קשות ברשתית. מפחית דלקתיות ויצירת כלי דם מחדש (נאו-ואסקולריזציה) בקרנית. מדכא נדידת כדוריות-דם לבנות (לויקוציטים) גרעיניות רב-צורתיות והופך חדירות מוגברת של הנימים. במקרים של זיהום חיידקי, חייבים בשילוב עם חומר נוגד זיהום. אם הטיפול יש לראות שיפור לאחר יומיים. על הפסקת התרופה להיעשות בהדרגה. שימושי לטיפול בדלקת קשתית חמורה בתדירות גבוהה בתחילה ולאחריה גמילה הדרגתית. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
משחת טריאמצינולון אצטוניד (אריסטוקורט, פלוטקס, קנאלוג) - שמוש מקומי יעיל להפחתת כאבים ודלקות של כיבים בפה. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
משחת בטאמתאזון (אלפאטרקס, דיפרולין ,מאקסיווייט) - יעיל להפחתת כאבים ודלקות של כיבים באיזור אברי המין. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
זריקת דקסאמתאזון (דקאדרון) - לטפול בדלקות כלי דם ברשתית, בהזרקה מתחת לקפסולת הטנון במקרים של התקף עיניים. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
סוג התרופה: תרופות נוגדות דלקות שאינן סטרואידים (NSAIDS)- מפריעות באופן מערכתי לאירועים המובלים להתלקחות. למרות שרובן של תרופות אלו נמצא בשמוש בעיקר בשל השפעתן כנוגדות דלקות, הן יעילות כמשככות כאבים ושמושיות בהפחתת כאבים קלים עד בינוניים. רובן חייבות במרשם רופא, ולמרות שאינן חזקות כמו סטרואידים עדיין גורמות לתופעות לואי משמעותיות. יש להוועץ ברופא המטפל לפני השמוש בתרופות אלה.
איבופרופן (איבופרין, אדביל, מוטרין)- תרופה ללא מרשם רופא לטיפול בכאבים קלים עד בינוניים. מרסנת תגובות דלקתיות וכאבים על-ידי הנמכת פעילות ציקלואוקסיגנז, האחראי על סינתיזת (יצירת חומר כימי חדש ממזוג חומרים קיימים) פרוסטאגלנדין (סוג של אנזים). בד"כ נחשב בטוח בהיריון, כל עוד היתרונות עולים על החסרונות, אולם מסווג כבלתי בטוח בשליש השלישי. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
נפרוקסן (אנפרוקס, נפרלן, נפרוסין) - להקלת כאבים קלים עד בינוניים. מרסן תגובות דלקתיות וכאבים ע"י הפחתת הפעילות של ציקלואוקסיגנז, האחראי על סינתיזת פרוסטאגנלדין (ראה איבופרובן). בד"כ נחשב בטוח בהיריון, כל עוד היתרונות עולים על החסרונות, אולם מסווג כבלתי בטוח בשליש השלישי. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
קטופרופן (אורובייל, אורודיס, אקטרון)- להקלת כאבים קלים עד בינוניים ודלקות. מנות קטנות ניתנות לחולים קטני-גוף, קשישים וחולים הסובלים מבעיות כליות או כבד. מנות מעל ל-75 ג' אינן מגדילות את ההשפעה הרפואית. בד"כ נחשב בטוח בהיריון, כל עוד היתרונות עולים על החסרונות, אולם מסווג כבלתי בטוח בשליש השלישי. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
סוג התרופה: גורמים לדיכוי המערכת החיסונית (אימונוסאפרסאנטים) (רובם גורמים ציטוטוקסים, רעילים לתאים)- נרשמות לטיפול במחלות חיסון-עצמוני (אוטואימוניות). לטיפול בהתקפים חמורים, ולהפחתת תדירות ההתקפים, כמו גם לסיבוכים ארוכי הטוח של בכצ'ט, עיניים, מערכת העצבים המרכזית ודלקות דם קשות. תרופות אלו, בדומה לקורטיקוסטרואידים, הינן בעלות תופעות לואי חמורות, ורבות מהן מסרטנות. יש להתייעץ עם הרופא המטפל בטרם נסיון טיפול חדש.
אזתיופרין (אימורן) - מעורר התנגדות לחילוף-חומרים של פורין (סוג תרכובת כימית) ומדכא סינתיזה של DNA, RNA וחלבונים. מתעכל ל-6-mercaptopurine בכבד ובכדוריות הדם האדומות. יכול להפחית התרבות מהירה/שגשוג של תאים חיסוניים, תופעה המביאה לידי פעילות חיסונית-עצמית (אוטואימונית) נמוכה יותר. טפול חליפי לדלקת כלי הדם ברשתית, דלקת פרקים, פגיעות מתמשכות ומחמירות במערכת העצבים המרכזית, דלקת עורקים ופקקת ורידים. התרופה אינה בטוחה בהיריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
כלוראמבוציל (לויקראן)- תוצר של חרדל חנקני ארומטי הפועל באטיות כגורם יוצר אלקילציה (סוג תהליך כימי המערב יצירת אלקילים, סוג תרכובת אורגנית) דו-תפקודי. יוצר אלקילציה ומצליב גדילי DNA, וכך מרסן העתקת DNA ותעתיק RNA (יצירת DNA לקויה ומות תאים). אלקילציה נוצרת תוך התהוות רדיקאל אתילנימוני המגיב בקלות. נראה שאופן הפעולה קשור להצלבה של נגזר של אתילנימוניה בין שני גדילים של DNA לולייני ועקב כך הפרעה בשכפול. התחלת הפעולה איטית מזו של ציקלופוספאמיד. טפול חלופי לדלקת כלי הדם ברשתית, דלקת פרקים, פגיעות מתמשכות ומחמירות במערכת העצבים המרכזית, דלקת עורקים ופקקת ורידים. התרופה אינה בטוחה בהיריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
ציקלופוספאמיד (צייטוקסאן, נאוסאר)- קשור באופן כימי לחרדלי-חנקן. בשמוש כגורם אלקילאטי (היוצר אלקילים, ראה כלוראמבוציל) חזק, המדכא מגוון תפקודים תאיים. אלקילציה של DNA יוצרת הצלבה העלולה להתערב בגדילה של תאים רגילים ונאופלסטיים (גידוליים), כמו גם יצירת DNA לקוייה ומות תאים. שלב במחזור התא, גורם בלתי מוגדר נוגד גידולים, ותומך תרופתי, הדורש הפעלה ע"י מערכת cytochrome P-450 על-מנת להיות רעיל לתאים (ציטוטוקסי). תרופה מועדפת בטפול במקרים חמורים של בכצ'ט. טפול חליפי לדלקת כלי הדם ברשתית, דלקת פרקים, פגיעות מתמשכות ומחמירות במערכת העצבים המרכזית, דלקת עורקים ופקקת ורידים. התרופה ניתנת רק בפקוח רופא בעל נסיון בשמוש בה. התרופה אינה בטוחה בהיריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
ציקלוספורין (סאנדאימון, נאוראל)- מסווג לעתים כאימונומודולטור. ניתן במקור למושתלים, והשמוש הורחב למחלות אוטואימוניות. גורם רב-עצמה בדיכוי מערכת החיסון, עם טווח טיפולי צר, המדגים הפחתה במספר התקפי המחלה וחומרתם. מונע פעילות תאית, בעיקר T לימפוציטים, בשלב מוקדם, מבלי להיות רעיל לתאים, אם כי סיבוכים בכליות עלולים להתרחש. פוליפפטיד (תרכובת חומצות אמינו) מחזורי המדכא חיסון ליחתי במידת מה, ובמידה רבה יותר תגובות-חיסון בתווך של תאים כגון רגישות-יתר דחויה, דחיית אלוגראפט (כשהחולה דוחה את האיבר המושתל), דלקת המח וחוט השידרה נסיונית אלרגית, ומחלת גראפט לעומת הוסט (GVHD- כשהאיבר המושתל דוחה את החולה) למגוון איברים. בשימוש לדלקת הענביה, התרופה מהווה בחירה ראשונה לדלקת כלי דם של הרשתית, ומגבילה ביעילות את תכיפות התקפי דלקות העיניים בחולים שלא הגיבו בעבר לטיפול. נראה שציקלוספורין אינו מעודד את דיכוי מערכת החיסון באופן תמידי, ולכן נזקקים החולים לטיפול קבוע במשך שנים רבות. למרות זאת, הינו אחד מהחומרים היחידים המסוגלים לחצות את מחסום המח, ולפיכך לגרום לתסמינים במערכת העצבים המרכזית אפילו בחולים שמעולם לא סבלו מהם לפני-כן, ללא שום קשר למינון או משך השמוש. תופעת ריבאונד צויינה בחולים שהפסיקו את השימוש בתרופה. אין ודאות שהתרופה בטוחה במשך הריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
מתוטרקסייט (פולקס PFS, רומאטרקס)- מנגנונים בלתי ברורים פועלים בטיפול בתגובות לדלקות (אם כי ייתכן עירוב קולטי אדנוזין ואדהציה בין תאים); יכול להשפיע על תפקוד חיסוני. משפר תסמינים דלקתיים (כאב, נפיחות, קשיות). אנטי-מטאבוליט (נוגד חילוף חומרים) המפריע לאנזים דיהידרופולאט רדוקטאז, וכך מוביל לדלדול קודמי-DNA ודכוי DNA ויצירת פורין, בעיקר אדנוזין. המינון מותאם בהדרגה עד להשגת תוצאות מספקות. התרופה אינה בטוחה בהיריון. אנא ברר עם רופאך המטפל לגבי אמצעי זהירות נוספים ותגובות בין-תרופתיות.
ישראל- לדברי פרופ' אלדד בן- שטרית, הדסה, התרופות המקובלות ביותר בישראל הינן סטרואידים; קולכיצין; תרופות לדילול הדם (אנטי-קוגולאנטים) במקרים של תרומבו-אמבוליטיס; ציקלוספורין וכלוראמבוציל לעיניים; במקרים חמורים של מעורבות כלל-מערכתית מציעים אנטי- טי.אנ.אפ.- אלפא וביתא או קולט טי.אנ.אפ. בתמיסה, אולם מפאת מחירם היקר, השימוש בם מוגבל מאד.
מכיוון שרוב הטיפול השגרתי (קונבנציונאלי) בחולי בכצ'ט מערב סמים חזקים ותופעות-לואי חמורות, אנשים רבים מעדיפים להשתמש בתרופות טבעיות לצורך שיכוך-כאבים, טיפול בתסמינים והשגת הפוגה.
כמו כל התרופות האחרות, תופעות-לואי עדיין עלולות להתרחש, וכן עלולות להיות תגובות-גומלין בין תרופות טבעיות ואחרות. יש להתייעץ ברופא המטפל לפני תחילת כל טיפול חדש.
שיאצו ודיקור מחטים- שיטות טיפול מסורתיות ביפן וסין. שיאצו עיקרו הפעלת לחץ בעזרת כריות האצבעות על צובו (נקודות לחץ) שאינן נראות קשורות מיידית לתסמינים. דיקור מחטים פועל באותו עקרון, אולם במקום כריות האצבעות נעשה שמוש במחטים. לחולים הסובלים מתגובת פתרגיה עדיף להמנע מדיקור, אולם יש לציין שניתן להגיע לתוצאות טובות מאד בכל אחת משיטות אלו.
טיפולים כלליים אחרים- אלו כוללים רפואה תזונתית (אלרגיות נחבאות, בדרך-כלל קשורות במזון, מזוהות על-ידי בדיקות-דם, על-מנת שהחולה יוכל להמנע מהאלרגנים), דסנסיטיזציה מוגברת ע"י אנזימים והומאופתיה (נסיון להחזרת שווי-המשקל של המערכת תוך שמוש בתמיסות מהולות של חומרים טבעיים המיוחדים לבעיה).
עזרים מקומיים- טיפות פרופוליס וג'ל אלו-ורה לבעיות עור (בעיקר כיבים ובעיות דמויות-אקנה), משקה אלו-ורה לכיבים במערכת העיכול, טייגר-באלם ומשחות דומות לכאבי פרקים ושרירים, ותה ירוק להקלה על כאבי-עיניים ודלקת-הלחמית כמו-גם לבעיות דמויות-אקנה.
לפרטים נוספים על בכצ'ט ורפואה טבעית לחץ כאן.
לפרטים נוספים על רפואה טבעית בכלל בקר את הספריה הרפואית של ד"ר קנדי
(The above material has been amended by the author and does not necessarily reflect the views of the sources)
e-medicine - Behcet Disease - Sungnack Lee, M.D.
et al (March 2003)
e-medicine - Behcet Disease -
Jeffrey R Lisse, M.D. et al (March 2003)
e-medicine - Behcet Disease - C
Egla Rabinovich, M.D. et al (March 2003)
e-medicine - Behcet Disease -
Mounir Bashour, M.D. et al (March 2003)
Vanderbilt University Medical Center - Allergy/Immunology - Behcet Disease (June 1998)
The Doctor's Medical Library - Ron Kennedy, M.D.