טיפול אנטי טי.אן.אף-אלפא בחולי בכצ'ט- סקר, מאי 2003 

הסקר הוזמן ע"י ד"ר באכטה מפולין, במהלך חקירתו את הטיפול, לאחר שניסה אותו בהצלחה בחולה בכצ'ט בטיפולו.

הסקר פורסם במספר אתרי תקשורת לחולי בכצ'ט ונשלח לכל המעוניינים. רוב השאלונים הוחזרו, ורובם מולאו כראוי. הנתונים המלאים שמורים ע"י טל קינרזלי, עורכת הסקר ומנתחת תוצאותיו. ניתן לקבל פרטים נוספים למטרות מקצועיות (למעט פרטים העלולים לפגוע בפרטיות המשתתפים).

להלן סיכום פשוט לקהל הקוראים הרחב. 

(למידע כללי אודות הטיפול לחץ כאן).

　

*מגבלויות הסקר 

סקר זה אינו מייצג את הטיפול ברמיקייד (אינפליקסימאב) מהסיבות הבאות:

- מספר המשתתפים קטן (כולם מארה"ב); 

- חלקית השאלונים לא הושלמו כראוי (שאלות שנשארו ללא מענה היו בד"כ גיל ותופעות לואי); 

לא השתתפו מטופלים לטווח ארוך.

למרות זאת, בזמן פרסום סקר זה (יוני 2003), אין בנמצא סקר דומה, ורוב הנסיון בטיפול מסוג זה בחולי בכצ'ט מוגבל הן מבחינת זמן והן במספר המטופלים. לפיכך אנו מציעים להתייחס לתוצאות כסימוכין.

1 תסמינים אליהם כוון הטיפול ברמיקייד

רמיקייד ניתן לעיתים קרובות ביותר לטיפול בבעיות עיניים, בעיקר דלקת הענבייה (יובאיטיס), שנמשכו במקרים מסויימים מספר שנים.

תסמינים נוספים כללו כיבים בעור, בעיות פרקים, סיבוכים במערכת העצבים (נוירולוגיים) והרגשה כללית גרועה.

2 מינון ומרווחים בין הטיפולים, אורך הטיפול

　

אורך הטיפול היה שונה לכל חולה, מטיפול חד-פעמי לשנה וחצי של שימוש ברמיקייד.

ברוב המקרים התחיל המינון מ-5 מ"ג/ 1 ק"ג משקל גוף לטיפול, עם מרווחים של שבועיים בין שני הטיפולים הראשונים, ובהדרגה ניתן הטיפול אחת לארבעה, ששה ושמונה שבועות. רוב החולים הרגישו טוב ביותר במרווחים של ששה שבועות בין הטיפולים. המינון הוגדל כמעט בכל המקרים עם המשך הטיפול, והגיע עד 8 מ"ג/ 1 ק"ג משקל גוף אחת לששה שבועות. ייתכן שבמקרה אחד היה המינון גבוה מכך, אולם הנתונים סופקו כסה"כ תרופה לטיפול.

3 תוצאות ותופעות לואי

שיפור:

 עיניים - הפחתה או הפסקה מוחלטת של דלקות ושיפור בראייה (מידת השיפור נבדלה בין חולים משיפור מה להתחדשות כלי דם פגועים) תוך שבועות עד חודשים מתחילת הטיפול. 

תנועה - שיפור ניכר ברמת המרץ והקלה משמעותית של בעיות פרקים מהטיפול הראשון (ירידה ביעילות במהלך חודשי השימוש).

תסמינים אחרים - שחרור מכיבי עור לאחר שנה של טיפול (כיבים בפה ובאזור אברי המין ללא עדיין קיימים), שיפור משמעותי של תסמינים בלתי מפורטים במערכת העצבים (נוירולוגיים) ובהירות מחשבה באופן מיידי ירידה ביעילות במהלך חודשי השימוש).

כללי - שיפור בהרגשה כללית.

תופעות לואי: 

מחצית העונים לא דווחו על תופעות לואי או דווחו על היעדרות תופעות לואי. בין המתארים תגובות לואי, שכיחות ביותר היו בעיות במערכת הנשימה (סוג וחומרה נבדלו בין המשתתפים). אחדים סבלו מהרגשה כללית רעה למשך ימים ספורים או יותר לאחר כל טיפול. סיבוכים נוספים היו מיוחדים לכל חולה.

בעיות אחרות הקשורות בטיפול:

- חוסר-עקביות בטיפול כתוצאה משנוי מקום מגורים;

- בעיות כלכליות (ביטוח מסרב לממן טיפול).

*הערה: בד"כ נראתה נטייה להגברת המינון במהלך חודשי הטיפול, או חזרה לטיפולים תכופים יותר או שילוב של השניים, ודווח על ירידה ביעילות הטיפול.

　

4 תרופות נלוות

　

רוב החולים קיבלו בממוצע שלוש תרופות נוספות ביום. פרדניזון ניתן לכל המטופלים חוץ ממקרה אחד (2.5-10 גרם ביום במקרים בהם דווח מינון). צלצפט, מתוטרקסט (מטאקס), אימוראן (אזאתיופרין) וקולכיצין נילוו לרמיקייד בתכיפות הגבוהה ביותר. תרופות נוגדות חומצה, תרופות להורדת נוזלים ותרופות נגד דלקות שאינן סטרואידים נראו פחות.

תרופות אחרות היו קשורות למצבים רפואיים מיוחדים, ללא קשר הכרחי לבכצ'ט ונראו במקרה אחד בלבד.

5 שימוש באנברל (אנטראצפט)

　

טיפול באנברל נוסה רק בשליש מהחולים, ואף אחד מהם לא היה מרוצה. כשאופשר מבחינה כלכלית, רמיקייד הועדף. עדות של חולה מחוץ לסקר כללה טיפול לסירוגין בשתי התרופות, עם הקלה בתסמינים רק בזמן השימוש ברמיקייד.

אפשרות במקרה אחד להמרת הטיפול ברמיקייד להומירה.

6 גיל, מין ומיקום

כל המשיבים היו מארה"ב (בקשה אחת לשאלון הגיעה מישראל, אך השאלון לא הוחזר), אולם מרקע עדתי שונה. חלוקה מינית היתה כ-50/50%. בין המציינים את גילם היה הגיל הממוצע תחילת עד אמצע שנות הארבעים.

　

בי"ג מודה מעומק לב לכל המשתתפים על נכונותם, שיתוף הפעולה והקדשת הזמן והמאמץ.

כל הזכויות שמורות לטל קינרזלי 2003